נמאסתם עליי כולכם
תגידו, מה הקטע שלכם? אני לא מצליחה להבין אתכם, באמת, כאילו, אני יודעת שיש מצב שאני אולי הולכת לחתוך את הענף שעליו אני יושבת, אבל אני חייבת להגיד את זה.
אני עובדת בתור נערת ליווי בירושלים כבר 3 שנים, ואני מתפרנסת מזה בכלל לא רע, וחוץ מ-2 חברות טובות שלי שיודעות על זה שאני בעסקי הליווי כבר 3 שנים, כל שאר האנשים שבקשר איתי לא יודעים כלום, וזה לא שאני מתביישת במשהו שאני עושה – אני מקבלת אחלה כסף ואחלה טיפים מאידיוטים שמעדיפים לשלם 500 שקל על נערת ליווי שתבוא אליהם הביתה, מאשר לנסות ללכת להתחיל עם בחורה באיזה מועדון או פאב או אפילו ברחוב.
רובכם באמת פאתטים, שבתכל'ס אם לא הייתם משלמים את הסכומים האלה מי בכלל היה מסתכל עליכם, וזה לא בגלל שאתם מכוערים או משהו כזה, אלה בגלל שאתם טיפוסים מגעילים, שבאים לבגוד באם ילדיכם, באשה שלכם, שאותה נשבעתם לאהוב מתחת לחופה, ואתם עוד מרגישים גברים, שזיינתם בחורה צעירה וכוסית… אמנם נערת ליווי שלקחה לכם חבילה של שטרות, אבל עדיין, יצאתם גברים, נכון?
אז כן, בכל פעם שאני לוקחת את הכסף שאני מרוויחה בסוף היום, והולכת להפקיד אותו בכספת שלי בבנק (להפקיד אותו בחשבון זה בעיה, כי מדובר על סכומים גבוהים שאני לא משלמת עליהם מיסים – אותי לימדו שבכל מצב רק צד אחד אמור לדפוק אותך – או הלקוחות או מס הכנסה), אני חושבת על הלקוחות המסכנים שלי, שנותנים לי כל כך הרבה כסף בשביל קצת תשומת לב ואיזה גמירה אחת או שתיים, ואז אני חושבת על עצמי, סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית – בטוח שבתור פסיכולוגית אני ארוויח פחות, אבל עד אז יהיו לי איזה מיליון סיפורים..
בשורה התחתונה שלי – לא טוב לכם עם האישה – תתגרשו, תעזבו את הבית, תחליטו על פרידה או על מה שאתם רוצים, אבל לזיין נערות ליווי באיזה צימר מחוץ לעיר ואז לחזור הביתה ולשחק אותה אבא מושלם – זה גועל נפש. תתביישו!
אבל… עד אז – תזמינו אותי, כי אם אתם כבר משלמים, לפחות תשלמו לי, חארות.