אובדן התמימות

אובדן התמימות

בשבוע שעבר יצאנו אני ועוד שני חברים לאחד הברים שברחוב אלנבי בתל אביב, כדי לצוד לעצמנו איזו בחורה ללילה… אחרי הכל, אין כמו התל-אביביות, משוחררות וליברליות ולא מתביישות להודות שהן מחפשות סקס דיוק כמונו, הגברים.

ישבנו באחד הברים, ואני קולט בקצה הבר שתי בחורות שנראות טוב, אפילו טוב מאוד. איציק, אחד החברים שלי חשב לקום ולהתחיל איתן, אבל אני מאמין בגישה שלפיה לפני שיוצאים לקרב חשוב לאסוף מודיעין, ושאלתי את הברמן אם הוא מכיר אותן.

בטח, הוא ענה. הבחורות האלה באות כל ערב לחפש לעצמן סקס. בשבילי זה היה מספיק, ואני ואיציק קמנו וניגשנו אליהן, אבל אחרי שיחה של איזה עשר דקות בערך, כאשר התחלנו להיכנס לתכל'ס, הבנו שבעצם לא מדובר בבחורות תמימות או ליברליות שבאו להשיג איזה בחור, אלא מדובר על נערות ליווי שבאו לחפש קליינטים.

הבחורה הגבוהה יותר, זו שהייתה עם שיער שטני ועיניים בהירות עשתה לי את זה בטירוף, אז אני העדפתי ישר לסגור איתה מחיר ולחתוך איתה משם, לאיזה בית מלון של כוכב וחצי שנמצא לא רחוק.

בשורה התחתונה, זאת הפעם הראשונה שאני מזיין נערת ליווי והאמת – היה שווה כל אגורה. מסתבר שהבחורה פנתרה במיטה, ומשנה  ובתכל'ס, אם הייתי צריך להזמין אותה לאיזה משקה ואולי עוד אחד ואז הייתי מסיים את הערב עם מקסימום נשיקה או חיבוק או שהיא הייתה לארג'ית והייתה עושה לי ביד, אז פה אולי זה עלה לי קצת יותר, אבל זה היה זיון בטוח, והיא גם הייתה סקסית בטירוף, אז היה לי זיון שווה.

אחר כך הבנתי שזה לא היה במקרה שהבחורות באו ככה לבר לצוד קליינטים, וכנראה שמדובר בתופעה מוכרת בתל-אביב. מצד שני, מאז כמעט על כל בחורה שאני מסתכל באיזה בר אני מנסה לנחש אם היא נערת ליווי או לא, ובמילים אחרות – הלכה לי התמימות כוס עמ'ק.